בלי סמים אין דייוויד בואי

העתונאי רוגל אלפר בונה בביקורת הטלוויזיה שלו בעיתון "הארץ" תיזה ולפיה כל עוד השתמש הזמר דיוויד בואי בסמים הגיעה יצירתו לפסגות. לעומת זאת, כשבואי הפסיק לקחת סמים הוא שקע בבינוניות משמימה, כשחזר שוב ונטל סמים פרח מחדש –  בשפתו הציורית של אלפר: "כאילו דילג בקפיצה על־אנושית אחת מהר תבור לאוורסט". איני מומחה לדיוויד בואי, אך יתכן שאלפר טועה, כשהוא מייחס את תקופות השגשוג לנטילת הסמים ולא לגורמים נוספים אחרים בחיי הזמר היוצר. בני האדם ואמנים, עוברים תקופות שונות בחייהם, חלקן תקופות שפל ושממון וחלקן פריחה ויצירה. דעה הרווחת בקרב רבים היא, שסמים תורמים תרומה קריטית ליצירה. דעה זו מקבלת רוח גבית מאלפר ואחרים. אl אין לה על מה להסתמך. הדוגמאות המוכרות של אמנים מצליחים שיצרו תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים, אינה מעידה על הכלל. אמנים רבים נטלו סמים ושתו אלכוהול והתפוגגו – יצירתם המבטיחה התנדפה בעשן הסמים ובאדי האלכוהול. רבים מאוד הם האמנים נפגעי סמים ואלכוהול שהמוטיבציה שלהם ליצור נשחקה עד דק וכישרונם התמסמס. יש שמתו בגיל צעיר, רובם נעלמו ונשכחו.