"אבא טוב הוא אבא שיכור"

קשה להישאר אדיש לכותרת רשימתו של ניסן שור (מוסף הארץ, 20 בספטמבר 2017) "אלכוהוריסט" ולכותרת המשנה "אין שום סיכוי שאצליח לשרוד יום אחד כהורה בלי לשתות כמה בירות וכמה צ'ייסרים. אבא טוב הוא אבא שיכור". שור מסיים את רשימתו במילים: "אני לא אלכוהוליסט".

אדם המתמודד עם מטלות היומיום ונתקף שוב ושוב ברגשות אין אונים, שמתרגמות לצורך לשתות בדחיפות, סובל קרוב לוודאי מהתמכרות. אצל רוב הסובלים מהתמכרות ניתן לזהות שהמניע לשתייה הוא הריפוי העצמי. המתמכרים ממשיכים לשתות חרף נזקי השתייה והשלכותיה השליליות. הם מגיעים להחלטה לנסות להפסיק לשתות כאשר מתברר להם שאיבדו שליטה – המשקה שבאמצעותו הם התנהלו, הפך להיות זה שמנהל את חייהם כרצונו הוא. אחרי ניסיונות כושלים להפסיק לשתות בכוחות עצמם הם פונים לטיפול, בהשאירם אחריהם אדמה חרוכה ומשפחה חבולה. הם מעידים שהאלכוהול הוא פולשני ובוגדני – השפעתו הולכת ומתרחבת. הכמות הנצרכת שפעם סייעה וסיפקה את ההשפעה הרצויה מכזיבה ויש להגדילה. האלכוהול הופך את פניו – מה שפעם הרגיע ואיזן מגביר חרדה, אי שקט וכעס, פוגע בבריאות, בתפקוד, בשיפוט, בקשרים הבינאישיים כולל אלה האינטימיים והיקרים ביותר. הכותב מצהיר ש"אבא טוב הוא אבא שיכור", הצהרה שאין לה על מה להתבסס אלא על אדי המשקה. ילדיהם של שתיינים מייחלים ליום שבו ההורה השתיין ייחדל לשתות, חלקם נושאים בנפשם צלקות, אחדים הופכים בעצמם לשתיינים.

Spirituosenauswahl im Budnikowsky, Sylt.JPG
By © JD (de.wikipedia.org)Own work, CC BY-SA 4.0, Link

 

מודעות פרסומת