רובין וויליאמס התאבד

רובין וויליאמס התאבד. השחקן והקומיקאי המוכשר נאבק שנים רבות בדיכאון ובהתמכרות לאלכוהול ולסמים. רובין וויליאמס לא הסתיר את בעיותיו ודיבר עליהן בפתיחות בהופעותיו. הוא הצטרף לשורה ארוכה של שחקנים, זמרים ואמנים שנפטרו ממנת יתר או ששמו קץ לחייהם בעקבות בעיות נפשיות והתמכרות. רק לאחרונה כתבתי כאן על השחקן פיליפ סימור הופמן שמת ממנת יתר.
זו אינה מגיפה האופיינית לאמנים. זו תופעה רחבה המכה בבני אדם באשר הם. דרכי הטיפול והשיקום בה אינן מספקות תוצאות משביעות רצון ונמשכות זמן רב. אם ההתמכרות היא מחלה, הרי שהחולים בה "מאוהבים" בגורמים הישירים לה – בסמים ובאלכוהול. הם ימשיכו להשתמש ולשתות חרף ההשלכות השליליות. הפרידה מסמים ואלכוהול קשה. המחשבה על חיים שלא תחת השפעה (אופוריה, שכרון, סטלה וכו') נתפסים כבלתי אפשריים. גם אחרי תקופות גמילה והימנעות ממושכות נשאר "רעב". ההתמודדות הקשה ביותר אינה עם ההפסקה בשימוש בסמים או הפסקת שתיית האלכוהול, אלא עם ניהול סגנון חיים נטולי השפעת סמים ואלכוהול, סגנון חיים שימנע חזרה לשימוש ולשתייה. המעידה או הנפילה חזרה לשימוש ולשתיה היא הסכנה הגדולה האורבת לכל מי שנגמל. חלק בלתי נפרד מהטיפול בהתמכרות כולל התמודדות עם הריק שנוצר.
תכנית 12 הצעדים מדברת בין היתר על שלב הכרחי של הפנמת "חוסר האונים" של האדם מול התמכרותו. ההבנה שאינו עוד יכול לנהל ולשלוט בסמים ובאלכוהול. המשמעות היא שעם ההתמכרות ניטלה ממנו המיומנות לווסת או לשלוט בשימוש ובשתייה. מטופלים רבים מתקשים לקבל את עובדת "חוסר האונים" ומטפחים פנטזיה, שביום מן הימים כאשר יהיו "חזקים" יצליחו לחזור ולהשתמש ולשתות מעת לעת – "פעם ב". אי קיומה של אופציה עתידית לשימוש או לשתיה קשה לעיכול.
רובין וויליאמס היה שחקן וקומיקאי טוטאלי. כל כך חשוב היה לו להיות בקידמת הבמה. בראיונות הנפלאים שהעניק לטלוויזיה כבש את המצלמה, לא היה בבמה מקום לאדם נוסף. הוא הפליא, ליהטט ונלחם על תשומת הלב ועל מקומו בכל דקה ודקה. אני מנסה להבין מה קרה לו כאשר האורות כבו. כאשר ירד מהבמה. לאיזה בור הוא נזרק. מי היה יכול לחכות לו שם. להכיל את המעברים הכה קיצוניים.

מודעות פרסומת