שותים באחריות

״שתיה בלתי אחראית״ (Irresponsible Drinking) הוא מושג שנפוץ בדיונים בנושא האלכוהוליזם. בבסיסו לא קשה לחוש את הטלת האשמה בשתיין – אדם ״אחראי״ שותה באופן ״מתון״ או ״מוגבל״, זה ש"אינו אחראי״ שותה באופן ״מוגזם״ ו ״חסר גבולות״.

השימוש בהגדרה "שתיה בלתי אחראית" שם את השתיינות בשורה אחת עם ״נהיגה בלתי אחראית״. אפשר לנהוג באחריות בהתאם לחוקי התנועה ואפשר לנהוג בניגוד לכללים ובאופן מסוכן. אלא שמכונית אינה אלכוהול. השפעת הנהיגה על מוחו של האדם שונה לחלוטין מהשפעת האלכוהול. כאשר מנת אלכוהול נלגמת ונכנסת למרחב הסינפסי היא מחוללת פעולה פסיכואקטיבית. הפעולה הזו אינה מנותקת ממכלול מאפייניו ותכונותיו של הפרט השותה. גם אם איננו מבינים אותה עד תום, אנו יודעים שאצל חלק מהשותים קיימת ״רגישות״ לאלכוהול שגורמת לכך שהוא ״פגיע״ ומגיב לנוכחותו באופן שונה. אנו יודעים ששתיית ״מנת אלכוהול״ פעם אחר פעם, גורמת לכך שמנת האלכוהול שוב אינה מספקת את ההשפעה הרצויה אלא אם כן מעלים את הכמות הנצרכת – לתכונה זו קוראים סבילות (Tolerance). כלומר אל רגישותו ופגיעותו של השותה מצטרפת תכונה נוספת הקשורה לאלכוהול עצמו – הסבילות. אדם לא יפתח סבילות למים או למיץ תפוזים שכן אינם פסיכואקטיביים.

יש לי סימפטיה למושג ״אחריות״. אך למרות זאת השילוב בינו לבין השתיה הוא בעייתי.  זה חלק ממדיניות חברתית הרואה בפרט את האחראי לעוניו, חוליו וסבלו. המדינה מנגד רואה עצמה פחות ופחות אחראית או שותפה לחילוץ הפרט ממצוקתו. מערכת ההסברה והמניעה אינה יכולה להסתפק בכך שהיא מקצה משאבים לעידוד  שתיה אחראית ולגינוי שתיה בלתי אחראית. יש למצוא את הדרך לסייע לאדם להכיר את רגישיותיו ופגיעותיו כדי שיהיה מצוייד בידע אישי על משמעות המפגש בינו לבין האלכוהול. לכלי מרשים כמו ה"דרינקסמטר" צריכים להתווסף כלים שבאמצעותם יוכל כל אדם לאמוד את מקדמי הסיכון האישיים שלו עוד קודם שהוא שותה. יש ביננו אנשים שרגישים לאגוזים, לפול ולעקיצות דבורים – רגישותם זו עלולה לסכן את חייהם. באופן דומה יש לנסות ולצייד צעירים במידע באשר לרגישותם לאלכוהול.

לא מפתיע שיש מדינות שבהן תעשיית האלכוהול משקיעה משאבים וחוברת למדינה לעידוד "שתיה אחראית" ולצמצום "שתיה בלתי אחראית". התעשיה הרווחית הזו רק מרויחה מכך עוד ועוד. נפתחים  לפניה עוד שווקים אינסופיים של "שותים אחראיים" ושיתוף הפעולה בינה לבין הרשויות עושה לה בעיקר טוב. מדיניות המעמידה את האחריות בבסיס ה"שתיה הנכונה", עלולה לחזק את ההרגשה שאין זה נורמטיבי להימנע משתיה.

 

12-5-14-22
מודעות פרסומת