שלום,

  • יכול להיות שמצד אחד אתם אוהבים לעשן או לשתות, ומצד שני מרגישים שזה מתחיל להיות רע.

  • כמה וכמה פעמים הבטחתם לעצמכם שזה לא יחזור על עצמו. אבל שוב ושוב מצאתם את עצמכם שותים או מעשנים יותר ממה שהתכוונתם.

אם שני המשפטים שקראתם כאן מדברים אליכם, ואתם שוקלים אולי לעשות משהו לטובת החיים שלכם,  אז יש לנו על מה לדבר.

אני מציע  שנפגש פעם או פעמיים כדי לשקול את המשך הדרך.

נבדוק בין היתר את האפשרות לבצע גמילה אישית פרטית בביתך.

התקשרו אלי :

משה קרון   053-537-2468

mekron@gmail.com


מי יזיז את הבאנג שלי ?

"מי יזיז את הבאנג שלי ?" או בשפה פשוטה:  כיצד מפסיקים להשתמש בסמים ? לשתות אלכוהול ? להמר ? כששאלות אלה עולות זה סימן טוב :

  •  סימן שמתחילה להתגבש ההבנה שיש בעיה.
  • שצריך לעשות משהו.
  • שיש קושי לעשות את השינוי לבד ושיש נכונות לפנות לעזרה.

שמי משה קרון. בשנת 1991 הקמתי וגם ניהלתי את המרכז האישפוזי לגמילה בסיסית מסמים ואלכוהול בליפתא שבירושלים. כשהחלטתי לאחרונה לסיים את תפקידי בחרתי להציע את את מומחיותי וניסיוני  במסגרת קליניקה פרטית בירושלים ובתל אביב :

1. יעוץ בבעיות שימוש והתמכרות לסמים, אלכוהול והימורים.
2. בניית תכנית אישית להפסקת צריכת סמים, אלכוהול והימורים.
3. הדרכת הורים למתבגרים ולצעירים.
4. התערבות במצבי משבר.
5. הגברת מוטיבציה לשינוי בחיים.

התקשרו למשה קרון  053-537-2468

mekron@gmail.com

20 דברים שלא כדאי לעשות כששותים אלכוהול

לבני אדם שונים יש תגובות שונות לאלכוהול. לאלכוהול השפעה על כושר השיפוט, יכולת הערכה של זמן ומרחב, השפעה על הקואורדינציה. לאלכוהול השפעה על הרגשות, על ההתנהגות ועל איכות קבלת ההחלטות. יש המרגישים נינוחים יותר, פתוחים ובטוחים, אחרים מרגישים דרוכים וכועסים, חרדים או חסרי שקט. רבים אינם מוסרים לעצמם דין וחשבון על השינויים שאלכוהול מחולל בהם, אחרים מתהדרים ביכולתם לשתות ולתפקד באופן רגיל. ערכתי כאן רשימה של דברים שאין לעשות כששותים אלכוהול. הרשימה אינה מתיימרת לכסות את כל המצבים. ממליץ לקרוא אותה בעיקר כשאינכם תחת השפעת אלכוהול…

1.    לא להיכנס לים, לנהר למעיין.

2.    לא להיכנס לאמבטיה \ ג'קוזי וכו.

3.    לא להפעיל כלי עבודה כגון מסורים, מקדחות, מנופים, מלחמים.

4.    לא להשתמש בכלי מטבח כגון סכינים, מערבלים.

5.    לא למזוג או לעבוד עם נוזלים חמים או רותחים.

6.    לא לטפל באש, בכיריים, בתנורים.

7.    לא לבצע תיקוני חשמל.

8.    לא לטייל בדרכים ושבילים על סף תהום.

9.    בעת שייט לא להימצא על הסיפון.

10. לא לטפס ולהסתובב על גגות.

11. לא להיכנס לאתרי בניה.

12. לא לשאת כלי נשק מכל סוג כולל סכינים.

13. לא לנקות כלי נשק.

14. לא לעלות ולא להשתמש במתקני שעשועים (לונה פארק, לונה גל, טרמפולינות וכו')

15.  לא לקבל החלטות ולא לנקוט בצעדים משמעותיים כגון הצעות נישואין, גירושין, התפטרות מעבודה, שינוי מקום מגורים.

16. לא לחתום על חוזה\הסכם. לא להיכנס להתחייבויות.

17. לא לקבל או לבצע החלטה על הוצאה כספית \ קניה \ מכירה.

18. לא לטפל, לסעוד, לרפא לנתח אחרים.

19. לא לעשות קעקועים, פירסינג.

20. לא לנהוג בכלי רכב מכל סוג כולל אופניים וסקיטבורד לא להטיס מטוסים כולל רחפנים, לא להשיט כלי שייט כולל גלשנים.

IMG_20161009_081736

אי ההפללה היא רק צעד קטן אחד

2016-12-21-16-57-30

 

מדיניות "המלחמה בסמים" נכשלה.

"אפס סובלנות", "אמור לא לסמים", "הסמים עושים אותך כזה קטן" – לא רק שנשמעים אנכרוניסטיים, לא זו בלבד שלא השיגו את יעדיהם, אלא גרמו לנזק בל ישוער לבריאותם ורווחתם של בני אדם בארצות תבל. כל מי שסובר שאי ההפללה של משתמשי הקנביס תפתור את הבעיה, טועה ומטעה.

על מעצבי מדיניות הסמים לגבש מדיניות שתתמודד עם נפגעי חומרים מזיקים. מערכות הטיפול, השיקום, ההסברה והאכיפה מבוססות על מדיניות המלחמה בסמים (זו שפשטה את הרגל) – וחלקן על ההנחה שסמים רעים, שמשתמשים בסמים הם עבריינים, שקרנים, חדלי אישים, או לוקים במחלה מדבקת, שיש לבער את הסמים ולהרחיק את המשתמשים מהחברה. חלק מהיחידות הטיפוליות והשיקומיות מתייחסות לאוכלוסיה המטופלת באמצעים כושלים ענישתיים ושוללות מהם זכויות באופן שמזכיר בתי כלא. גם יחידות שמכירות בהתמכרות כמחלה אינן מקפידות על שמירת "זכויות החולה" ונוקטות סנקציות חמורות במקרים של שימוש חוזר בסמים או אלכוהול. למשל – מטופל בגמילה או בשיקום, שחזר והשתמש בסמים או באלכוהול זקוק להמשך טיפול ו\או טיפול נוסף, במקרים רבים מאוד הוא מורחק מהטיפול, למרות שהוא רוצה להמשיך בו.

הטרמינולוגיה השלטת כיום בתחום הטיפול בסמים ואלכוהול נשענת על עמדות שחלקן גזעניות. חלקן על ההנחה שהסמים הם "אויב הציבור מספר אחד" (ריצ'ארד ניקסון 1971). המשתמש בסמים הוא "מלוכלך" והנמנע מסמים הוא "נקי". תקופת ההימנעות משימוש היא "תקופת ניקיון" וכו'. שינוי הטרמינולוגיה אין בו כדי לחולל את השינוי אבל הוא חלק ממנו. הוא חלק משמעותי משינוי הסטיגמה – איתה מתמודדים בכאב רב מכורים שהשתקמו והשתלבו בחברה.

"אי הפללה" – היא רק צעד קטן אחד. צעד שאומר את מי אין מפלילים. אבל על השאלה מה כן עושים אין תשובות. הכרזה המבורכת על סיום מדיניות "המלחמה בסמים" עלולה באין מדיניות חלופית להתמודדות עם בעיית השימוש בחומרים מזיקים, לגרום לכאוס.

12 עצות לבני משפחה של מהמר

img_20161217_080619

ההתמכרות להימורים היא אחת ההתמכרויות הקשות ששיעור המכורים המגיעים בעקבותיה לטיפול נמוך. למרות שיש הבדל מהותי כביכול בין מתמכרים שמכניסים לגופם סם או אלכוהול לבין מהמרים כפייתיים, הרי מכל שאר ההיבטים מדובר בבעיה דומה מאוד הן מבחינת התפתחותה של ההפרעה ההתנהגותית והן מבחינת השלכות ההתנהגות וההתמודדות הקשה עם הגמילה. נגמלים מהימורים עלולים להחליף את התמכרותם באחרת. ולהיפך – נגמלים מסמים ואלכוהול מוצאים את עצמם לא פעם מתמכרים להימורים. גם שילוב בין התמכרויות – הן להימורים והן לסמים או אלכוהול אינו נדיר. נגמלים מהימורים זקוקים בדרך כלל גם לשיקום.

מתמכר להימורים מגיע להימורים משום שהוא סובל או אינו מרוצה מחייו. לפעמים מצוקה כלכלית או אי שביעות רצון ממצבו הכלכלי מביא אותו להמר.

אצל חלק מהמהמרים מופיעה התנהגות לא רציונלית המונעת על ידי התחושה המכזיבה שהם מתקרבים אל הזכיה. בשלב מתקדם יותר הם ערים לכך שצברו תוך שבועות או חודשים הפסדים מביכים, אך הם ממשיכים להמר כדי לכסות את ההפסדים. כמובן שההפסדים רק גוברים. אלא שבינתיים בלי שהרגישו הם מתקשים להפסיק את התנהגותם, הם איבדו שליטה וממשיכים להמר חרף ההשלכות השליליות ההולכות ומצטברות לא רק על מצבם הכספי אלא על תיפקודיהם במשפחה – כבני זוג כהורים, נסיגה בעבודה ופיטורין, ניתוק קשרים חברתיים והפסקת פעילויות אחרות ותחביבים. ההימורים הופכים למרכז חייהם הם מספקים להם ריגוש ותקווה. ההימורים הופכים להיות לתוכן המרכזי של חייהם. יש מהמרים כפייתיים שמצליחים לנהל חיים כפולים – מצד אחד הם עמוק בביצת ההימורים ומצד שני שומרים על חלק מתיפקודיהם.

12 עצות לבני משפחה של מהמרים כפייתיים:

  1. אל תנסו להוציא הודאה מבן המשפחה המהמר. הודיעו לו שאתם יודעים שהוא מהמר.
  2. כאשר הוא מכחיש, אל תתווכחו איתו, אימרו לו שאתם רוצים לעזור לו, שאתם יודעים שהוא בצרה ושאינכם מאשימים אותו. שזו בעיה \ מחלה שיש לטפל בה.
  3. אל תשארו לבד עם הידיעה שהוא מהמר. שתפו בה את הורים, אחים וקרובים משמעותיים. אל תתביישו, אתם לא אשמים וגם המהמר אינו אשם. זה קרה לכם וזה קרה לו – זו מחלה\בעיה כמו צרות רבות אחרות.
  4. על כל בני המשפחה להפסיק מיד לשלם את חובותיו ולא לתת לו הלוואות. מצד שני דאגו לתת לו עזרה בצרכים הבסיסיים כמו אוכל (לא כסף לאוכל) אוכל ממש – רצוי מבושל. בגוד בסיסי בעיקר לחורף. טיפול רפואי וכו'.
  5. מהמרים כפייתיים נוהגים להסתיר את האמת המרה ולשקר.
  6. יש מהמרים כפייתיים שמהמרים מדי יום, מדי כמה ימים או באופן מזדמן.
  7. ירידה זמנית בכמות ההימורים אינה מספקת ובדרך כלל היא זמנית.
  8. אמרו לו שכאשר ירצה להפסיק להמר תסייעו לו להגיע לטיפול מקצועי.
  9. אל תסכימו למשוואה של הפסקת הימורים תמורת כיסוי חובות.
  10. אל תזלזלו במחשבות ובדיבורים שלו על דיכאון והתאבדות – אמרו לו שאתם מוכנים ללכת איתו לאיש מקצוע על מנת לקבל טיפול במצבו הנפשי.
  11. גם אם הוא מנתק קשר איתכם התקשרו אליו מדי כמה ימים ושאלו לשלומו.
  12. הזמינו אותו לארוחות ולמפגשים משפחתיים.

זה הכאב

 

 

"זה לא החומרים הכימיים זה הכלוב". עונה ג'. הארי על השאלה מה גורם להתמכרות. כשחיים (הכלוב) ריקים יש התמכרות. ההפך מהתמכרות זה לא הפיכחון אלא החיבור. החיבור בין בני אדם. ההתמכרות מבטאת משבר ניתוק. את הניסוי הקלאסי של החולדה בכלוב המתמכרת לקוקאין החליף ברוס אלכסנדר בכלוב "גן עדן" ואז לא התרחשה ההתמכרות. טענתי היא שאם היינו מכניסים לכלוב "גן עדן" המלא במתקנים וחברים, חולדה שסובלת מהתעללות וכאב (נפשי או גופני),היא היתה בוחרת לשכך את כאביה ולהתמסטל.

איני שולל את הטענה המובאת כאן, אלא מוסיף עליה. "משבר הניתוק" המבטא מחסור בקשר בחיבור כגורם להתמכרות מובן, אולם הוא חלק ממשהו גדול יותר – הכאב. אדם לא ינסה לרפא את עצמו (SEF MEDICATIONׂׂ) אם אינו כואב. ככל שהוא יהיה נגיש לחומר משכך יעיל יותר, כן ייטב לו.

ג' בן 41 ("אני מעדיף לקרוא לעצמי שתיין ולא אלכוהוליסט") מצא את עצמו שותה אלכוהול לבד. "זה התחיל כשלא היה לי כסף ולא רציתי לחלוק את המשקה עם אחרים. אחר כך הבנתי שכשאני שותה לבד אני גם פחות מסתבך בקטטות ואי נעימויות. ואחר כך כשאנשים הבינו שאני כבד באלכוהול, גם הם התרחקו". כלומר "משבר ניתוק" אינו רק הגורם אלא גם התוצאה של שתיית אלכוהול ושימוש בסמים.

אקסטזי

"אני מתנצל שאני מתקשר אליך בשעה כזאת" אמר הגבר הצעיר שבקולו נשמעה דחיפות " לפני שבועיים לקחתי אקסטזי, הכל היה בסדר, כמו בפעמים הקודמות שלקחתי. מאז לא חזרתי לעצמי". שאלתי: "כשאתה אומר שלא חזרת לעצמך אתה מתכוון לומר שמשהו השתנה אצלך". הוא חשב כמה שניות "אני לא יודע איך להסביר את זה הכי טוב. כאילו שנשארתי תקוע או שאני לא לגמרי במציאות. אני פוחד שאני מאבד את השפיות" הוא התחיל לבכות. בכל הפעמים שלקח אקסטזי הרגיש ממש טוב. זה התאים לו. העולם היה מקום טוב ובני האדם מסביב היו נחמדים וחמים. גם הוא עצמו שבדרך כלל הוא מופנם מצא את עצמו משוחרר ומסוגל להביע חום ולדבר בפתיחות. האקסטזי הפך להיות בשבילו "מקפצה" חברתית. השבוע שעבר היה שבוע לא טוב, הוא החלים משפעת קשה וגם מצא את עצמו בעימות מילולי לא אופייני עם מנהל הפרויקט שבו עבד. האחרון שרואה בו מתחרה עוין הודיע לו שהוא שוקל לבקש את העברתו למחלקה אחרת. אחרי שבוע כזה, הוא חיכה בקוצר רוח לסוף השבוע שבו יוכל לקחת אקסטזי ולהירגע. אבל מאז נשאר "תקוע" כאילו שמשהו בתוכו לא רצה לחזור למציאות, וכשזה קרה – הוא הגיב בבהלה גדולה. השיחה הטלפונית שלנו היתה קצרה והוא הרגיש מיד הקלה. "באותו ערב הייתי משוכנע שתשלח אותי לאישפוז, וכשקבענו פגישה לשלשה ימים מאוחר יותר, נרגעתי".

האקסטזי הוא שם הרחוב של חומר שנקרא MDMA. הוא מיוצר באופן לא חוקי ולא מבוקר. מעבדת הארגון הנקרא EcstasyData.org השייכת ל Erowid Center בודקת הרכבי כדורים וחומרים שמגיעים אליה ממקומות שונים בעולם. היא מפרסמת ברבים את ממצאיה ומהם ניתן ללמוד שהאקסטזי לא תמיד מכיל MDMA ולעיתים מתווספים אליו חומרים נוספים. לעיתים רחוקות האקסטזי עלול להיות קטלני. אבל גם בני האדם שלוקחים אקסטזי אינם דומים זה לזה – כלומר התגובות עלולות להיות שונות. יתרה מזו החוויה של הצעיר שפנה אלי בפעמים הקודמות היתה טובה ואפילו טובה מאוד. הוא הרגיש שהאקסטזי עשה לו טוב. אבל אז החלים משפעת קשה וגופו היה חלש, הוא היה במתח רב מאוד בעקבות העימות עם מנהל בעבודה – ניתן להניח שמצבו הריגשי והגופני היה שונה וגם תגובתו ליציאה מהשפעת האקסטזי היתה שונה.

לנטילת האקסטזי מספר תופעות לוואי כגון יובש בפה, ירידה בתיאבון, עוויתות שרירים, שחיקת שיניים, תנודות עיניים מצד לצד, בחילות. יש כאלה שמרגישים אי נוחות רבה נוכח הירידה בהגנות. עליה בטמפרטורת הגוף ותחושת צימאון עלולה לגרום לשתייה מופרזת של מים ולהרעלת מים ולסכנת מוות. משתמשים כבדים לאורך זמן עלולים לגרום לפגיעה שתוביל בין היתר לדיכאון.

פאוול אלטהמר\ פולין\ עסקה 2013 \ עירוב טכניקות \ מוזיאון ישראל

12 גורמי סיכון להתמכרות לסמים, אלכוהול או הימורים

  1. הוריו או אחיו מכורים לסמים אלכוהול או הימורים.
  2. נחשף בילדותו לטראומה דוגמת נטישה, אלימות רגשית, גופנית וניצול מיני.
  3. הוריו התקשו בטיפול בו, בהשגחה עליו ובהצבת גבולות.
  4. התנסה לפני גיל 15 בשימוש בסמים או שתיית אלכוהול.
  5. התנהגות תוקפנית – עלולה להצביע על קושי בשליטה עצמית.
  6. בעל הפרעת קשב או ריכוז שאינה מטופלת.
  7. קשיים בלימודים ונשירה מבית הספר.
  8. קשיים ביצירת קשרים חברתיים וזוגיים.
  9. סובל מדיכאון, חרדה ובדידות או בעיות נפשיות אחרות.
  10. חווה מצב לחץ הקשור למעברי חיים דוגמת: מעבר בין חטיבת ביניים לתיכון, עזיבת הבית, אבדן עבודה ואבטלה, נישואין וגירושין, אבדן אדם יקר וקרוב מאוד.
  11. נמנע מלשתף אחרים בבעיותיו ומפניה לעזרה וקבלת טיפול למרות התנסות בקשיים ממושכים בלחץ וכאב.
  12. חי בסביבה בה יש אהדה לשימוש בסמים אלכוהול והימורים ונחשף ללחץ חברתי להשתמש, לשתות ולהמר.

כמובן שיש רבים שגורמי סיכון אלה או חלקם מאפיינים אותם והם אינם משתמשים או מכורים לסמים, אלכוהול והימורים. אפשר להבין מהרשימה שבבסיס גורמי הסיכון להתמכרות עומד הכאב, והתפיסה שהמשתמש בסמים אלכוהול והימורים עשה זאת על מנת לרפא או להקל. למרות שרוב ברור של מתמכרים הם גברים בחרתי שלא להכניס לרשימה את היות אדם זכר כגורם סיכון. 

 

איך זה קורה, ואיך יוצאים מזה ?

השימוש לרעה בסמים קשור לבעיות ערך ודימוי עצמי נמוך, חשיפה לחוויות הכרוכות ברגשות שליליים ולמצבי קיצון. זו הקרקע שעליה צומחת "פגיעוּת פסיכולוגית" העלולה להוביל לשימוש בסמים ואל, ומאופיינת גם בקושי בוויסות דחפים, במחסור בכישורי התמודדות, ליקויים בקבלת החלטות ובהתפתחות עיוותי חשיבה. כלומר, במהלך החיים עלול האדם לפתח "פגיעוּת" – הפגיעוּת מקשה על חזרה לתפקוד תקין במצבים של ערעור איזון פנימי. כאן נכנסים לתמונה סמים ואלכוהול. בעוד שבדרך כלל, אדם מצויד בכלים המאפשרים לו לייצב את עצמו, כאשר איזונו מופר, מבלי שהדבר כרוך במאמץ רב. הרי האדם המאופיין ב"פגיעות", מתקשה לעשות זאת – השהייה במצב לא מאוזן כרוך בכאב וסבל. שימוש בסמים ואלכוהול הוא במובן רב מעין "טיפול עצמי" שבאמצעותו הוא מנסה לחזור למצב מאוזן. ככל שהזמן עובר מתברר שלטיפול הזה יש מחיר גבוה מאוד – התמכרות פסיכולוגית ותלות גופנית. ואז נחווה תסכול נוסף – לא רק שהיעילות של הריפוי העצמי יורדת אלא שיש קושי להפסיק את השימוש והשתייה למרות ההשלכות השליליות הנרחבות.

הגישות המתעמתות שאפיינו בעבר מסגרות טיפוליות רבות והיו מכוונות להכחדת דפוסי התנהגות שליליים החמיצו את המטרה. הערך והדימוי העצמי הנמוך והתפתחות חשדנות ואי אמון בעולם מחייבים גישה הפוכה, לא מתעמתת. בונת אמון, מגוננת, מכבדת, מקבלת וקשובה – אלה יסייעו ליצירת סביבה בטוחה. בשלב מתקדם יותר יושם דגש על הבנה תוך גילוי וחקירה פנימית של עצמו, קשריו עם משפחתו והעולם וגיבוש מחדש של ציפיות מציאותיות מעצמו ומאחרים. חשובה ביותר היא ההשלמה עם העובדה שההתמכרות והתלות אינן נעלמות בטיפול. המילה "ניקיון" טומנת בחובה אשליה של מכבסה – נכנסים מלוכלכים ויוצאים נקיים מכל רבב. לא כך הוא. פגעי ההתמכרות והתלות לא נעלמים בתום הטיפול והשיקום. אחת התוצאות האפשריות להפסקת שימוש בסמים ושתיית אלכוהול היא חזרה לשימוש. דבר זה מחייב רכישת מיומנויות זיהוי והימנעות ממצבי סיכון ושכלול יכולת הפנייה לעזרה. הפרק שיקומי הינו חלק חשוב בהחלמה הוא מאפשר השגת מטרות מציאותיות וצבירת הצלחות, אימון ותרגול של יכולת קבלת החלטות וההתמודדות עם לחצים משבשי איזון. אלה משפרים את הדימוי והערך העצמי.

אקדיש פוסט נפרד ומפורט על מעורבות בני משפחה בטיפול ובשיקום. אציין כאן את חשיבות הדרכת המשפחה ו\או טיפול בה. תמיכת המשפחה היא גורם משמעותי בסיכויי הצלחת הגמילה.