שלום,

  • מצד אחד אתם אוהבים לעשן או לשתות, ומצד שני מרגישים שזה מתחיל להיות רע.

  • כמה וכמה פעמים אמרתם לעצמכם שזה לא יחזור על עצמו. אבל שוב ושוב מצאתם את עצמכם שותים או מעשנים יותר ממה שהתכוונתם.

אם אחד משני המשפטים שקראתם כאן מדבר אליכם, ואתם שוקלים אולי לעשות משהו לטובת החיים שלכם,  אז יש לנו על מה לדבר.

אני מציע  שנפגש פעם או פעמיים כדי לשקול יחד מה כדאי לעשות ואיך.

התקשרו אלי :

משה קרון   053-537-2468

mekron@gmail.com

מודעות פרסומת

מי יזיז את הבאנג שלי ?

"מי יזיז את הבאנג שלי ?" או בשפה פשוטה:  כיצד מפסיקים להשתמש בסמים ? לשתות אלכוהול ? להמר ? כששאלות אלה עולות זה סימן טוב :

  •  סימן שמתחילה להתגבש אצלך ההבנה שיש בעיה.
  • שצריך לעשות משהו- לשנות.
  • שיש קושי לעשות את השינוי לבד ושיש נכונות לפנות לעזרה.

שמי משה קרון. בשנת 1991 הקמתי וגם ניהלתי את המרכז האישפוזי לגמילה בסיסית מסמים ואלכוהול בליפתא שבירושלים (הוקם ע"י האיגוד הירושלמי למאבק בסמים בשיתוף עירית ירושלים, משרד הבריאות, הרשות למלחמה בסמים והקרן לירושלים). כשסיימתי כעבור למעלה מעשרים שנה את תפקידי, בחרתי להציע את את מומחיותי וניסיוני  במסגרת קליניקה פרטית בירושלים ובתל אביב. התשלום מתחשב ביכולת הכלכלית :

1. יעוץ בבעיות שימוש והתמכרות לסמים, אלכוהול והימורים.
2. בניית תכנית אישית להפסקת צריכת סמים, אלכוהול והימורים.
3. הדרכת הורים למתבגרים ולצעירים.
4. התערבות במצבי משבר.
5. הגברת מוטיבציה לשינוי בחיים.

התקשרו למשה קרון  053-537-2468

mekron@gmail.com

כמה זה עולה ?

במשך למעלה מארבעים שנה עבדתי בשירות הציבורי. עם המעבר לעבודה באופן פרטי נכנס גורם משמעותי – הכסף. לעובדה שעבור טיפול, יעוץ והדרכה משלם אדם כסף יש משמעויות רבות, שנכתב עליהן לא מעט. אחת מהן היא העובדה שבני אדם שאין ביכולתם לעמוד כלכלית בהוצאה אינם פונים ליעוץ הפרטי, למרות שאולי היו מעדיפים אותו.

אחד המאפיינים של ההתמכרות היא אבדן השליטה על ההתנהגות. שימוש קבוע בסמים, אלכוהול והימורים משפיע באופן דרמטי על יכולת ההשתכרות ועל מצבם הכלכלי של המכורים.

כמי שתחום התמחותו הוא התמכרויות ויעוץ במצבי משבר ונסיגה, אני בוחר להתחשב במצבם הכלכלי של הפונים אלי. לעיתים תוך כדי טיפול עולה הצורך להתאים את גובה התשלום ליכולתם.

 

 

IMG_20171021_114621_439

 

גמילה מעישון : היחסים המיוחדים בין המלכודת ללכוד

ס' היה מושבניק נמרץ מאוד ופעיל. ניהל את המשק שלו ביד רמה ועשה חיל. הוא בנה את ביתו כאחוזה רחבת מימדים וראה בדמיונו את ארבעת בניו הבוגרים נישאים ומביאים לו כלות, נכדים וגרים באחוזתו לידו וליד א' אשתו.

ס' לא הגשים את חלומו. הוא היה כל חייו שמן מאוד. "שמן אבל זריז" נהג להתבדח עם חבריו. ס' עישן סיגריות. עישן הרבה. השילוב של עודף משקל ועישון כבד, החל לתת את אותותיו, כשחצה את יום הולדתו החמישים. קוצר נשימה הביא אותו לראשונה לרופא המשפחה ושם אמר לו הרופא שכל המדדים והבדיקות מעידים שמערכות גופו אינן עומדות בנטל. "זו הדקה ה 89" אמר לו הרופא. ס' התלוצץ עם רופאו: "תהיה תוספת זמן ?" הרופא לא צחק. "איפה אשתך ?" שאל הרופא, "בבית" השיב ס'. "אתה מאשר לי לדבר איתה ?" "כן, אין לנו סודות". הרופא הבהיר לאישתו שעל ס' להפסיק לעשן מיד ולרדת במשקל. ובאשר לניתוח לקיצור קיבה – ספק רב אם ימצא רופא שייקח על עצמו את הסיכון. יתכן שאם יפסיק לעשן ויוריד במשקל ניתן יהיה לשקול אפשרות ניתוח. "ס' מתלוצץ איתי ונראה נינוח. הוא לא מפנים את חומרת מצבו. לכן מצאתי לנכון לשתף אותך בדאגתי ". א' שיתפה מיד את הבנים במצבו של אביהם. בערב כולם התאספו באחוזה והחליטו שס' יפסיק לעשן וירד במשקל. ס' ניסה להקרין שלוות נפש ולהרגיע את בני משפחתו. בתוך תוכו הרגיש ס' פגוע. הוא לא אמר דבר לאיש, אבל הרגיש שמעמדו כאבי המשפחה כראש המשפחה התערער, פתאום הוא הנזקק .

ס' עשה אינספור ניסיונות להפסיק לעשן. הוא עבר בין כל המומחים וניסה את כל השיטות. "ס' היה אדם חזק, כריזמטי. טיפוס לוחם" סיפרה א'. "הוא הזיז הרים וגבעות אבל לא הצליח להיגמל מהעישון. הסיגריה ניצחה אותו ואותי". שמונה שנים לאחר אותה שיחה עם הרופא ס' ניפטר מהחמרה של סכרת ומחלת לב.

רופא המשפחה, אשתו וילדיו רצו בכל מאודם שס' יפסיק לעשן. הם דחפו ועודדו אותו. עטפו אותו באהבתם ודאגתם. מדוע ס' לא הצליח להפסיק לעשן ? התשובה על שאלה זו מורכבת. ס' ניסה להילחם בעישון אבל הוא לא "נכנע להתמכרות". שלב ה"כניעה" הוא שלב חשוב בהבנה ובהודאה בפני עצמו והסביבה, שהוא סובל מהתמכרות שהוא נמצא בשבי. ס' לא הרים ידיים. הבנת מלוא משמעות ההתמכרות לניקוטין חשובה משום שעל מנת להחלץ משבי המלכודת צריך להכיר את מנגנון פעולתה ואת "היחסים המיוחדים" שנוצרים בין המלכודת ללכוד. ס' רצה מאוד לספק "הצלחה" למשפחה יותר מאשר לעצמו. הוא רצה להוכיח להם שהוא יכול לעשות את זה. כאדם "מעשי" ו "חזק" הלך על "זבנג וגמרנו". אצל רבים זה עובד. אצל ס' זה לא עבד.

האתגר הגדול שלי בעבודתי עם מתמכרים לעישון, הוא לסייע דווקא לאלה שעשו ניסיונות רבים שלא עלו יפה.

Lit_cigarette

שיחת ייעוץ אחת

Hands-699486

 

 

אסתר (שם בדוי) התקשרה אלי לאחרונה, חמש שנים אחרי שניפגשנו לשיחת יעוץ אחת:

"באותה שנה התמודדתי עם בני שהיה בסערת גיל ההתבגרות, הרגשתי שמיום ליום נבנה בינינו קיר. עד אז הייתי משוכנעת שאני האדם המשמעותי ביותר בחייו ולהיפך. השינוי היה דומה לאבדן. כאילו שאבד לי הילד שלי וקיבלתי במקומו נער זר שמתנכר לי. יום אחד הוא הגיע הביתה מסומם. לא ישנתי כל הלילה והרצתי בראשי סרטי אימה. הסכמת לקבל אותי בדחיפות. ישבתי עשר דקות ארוכות בכיתי ורעדתי. הייתי שבורה ומיואשת. אחרי שעה, יצאתי אחרת. קרה לי משהו. זה לא היה קסם – חזרתי לעצמי. כבר זמן רב שאני מתכננת את הטלפון הזה אליך. כדי להודות לך. להגיד ששיחה אחת איתך, סייעה לי להתעשת לפזר את הענן הכבד שרבץ עלי, ובעקבות זאת גם למצוא את הדרך אל בני. יכול להיות שאתה אולי אפילו לא זוכר אותי, אני לא אשכח לעולם."

טיפול וייעוץ הם תהליך שבדרך כלל נמשך פרק זמן לא קצר. נדרש זמן כדי לבנות אמון וקשר. אבל גם מפגש ייעוצי בודד או סדרת ייעוצים קצרה, עשויים להניב תוצאות טובות. מפגש יחיד כמו שעברה אסתר, עשוי להיות משול לגפרור בחדר נעול וחשוך, שבאמצעות אורו ניתן למצוא את המפתח.

יש חוויות רבות שעשויות להיות תראפויטיות – מפגש עם חבר או מכר, קריאה בספר, צפייה בהצגה או בסרט, טיול או מסע ועוד. חוויה שמסייעת לנו להבין משהו, לראות זווית שהיתה נסתרת.

 

142

"נסה לנער את השלג מעל הענפים;

לבטח פרחים הנצו במהלך הלילה. "

(מתוך הספר "בידיים ריקות שבתי הביתה" \ פסוקי זן \ תרגום: איתן בולקן ודרור בורשטיין).

 

 

4+4 שאלות שרופא צריך לשאול את מטופליו

יש רופאים, שבלחץ ועומס העבודה, נמנעים מלבדוק האם המירשם שהם רושמים למטופל עלול להיות מנוצל לרעה ולגרום לנזק למטופל. יש רופאים שמחמיצים הזדמנות להגיש עזרה למטופל, שהיה רוצה לקבל עזרה וטיפול בבעיית השימוש שלו לרעה באלכוהול או בסמים, ולא רק לצאת עם מירשם לקלונקס ביד.

חשוב שרופא ישאל את כל מטופליו (כולל הקשישים) בפגישתם הראשונה ארבע שאלות לבדיקת אפשרות קיומה של בעיה בשתיית אלכוהול, וארבע שאלות לבדיקת אפשרות קיומה של בעיה בשימוש לרעה בתרופות או סמים. כמו כן רצוי לשוב ולשאול את השאלות  כשההיכרות טובה יותר :

  1. האם אתה שותה אלכוהול ? (אם התשובה שלילית עבור לשאלה 4)
  2. האם אתה שותה יותר מכפי שהתכוונת ?
  3. האם הקרובים אליך מביעים דאגה או ביקורת על הרגלי השתייה שלך ?
  4. רבים אינם מדווחים על בעיות השתייה שלהם, האם אתה מסתיר את הרגלי שתיית האלכוהול שלך ?

(שתי תשובות חיוביות ויותר מצביעות על אפשרות קיומה בעיה ).

  1. האם אתה משתמש בתרופות הרגעה ? נגד דיכאון ? חרדה ? לשיפור השינה ?
  2. האם אתה משתמש בתרופות לשיפור כושר הריכוז ויכולת הלמידה שלך ?
  3. האם אתה משתמש בסמים או תחליפי סם ?
  4. רבים אינם מדווחים על השימוש שלהם בתרופות או סמים, האם אתה מסתיר את הרגלי השימוש שלך בתרופות או סמים ?

(שתי תשובות חיוביות ויותר מצביעות על אפשרות קיומה של בעיה).

טוב יעשה רופא, המתרשם שקיימת בעיה, אם יעודד את המטופל לשקול בחיוב פנייה להתייעצות אצל מומחה.

L0000818 Brain illustration.

 

 

"נפל לסמים"

הורים רבים נבהלים מאוד כשהם מגלים אצל בתם או בנם בני העשרים או השלושים מריחואנה, חשיש, סמים אחרים או כלי עישון. התחושה שלהם היא שקרה להם אסון, שהילד שלהם "נפל לסמים". הם מקשרים מיד את עישון הסמים לעובדה שהוא עוד לא החליט מה יהיה איתו, שהיא עובדת בעבודות מזדמנות, שהוא מבלה בלילות, שהיא לא רצינית, חי מהיד לפה, לא משתפת אותם במה שקורה איתה, מסתגר בחדר שלו ועוד. ההורים מוצפים בתחושות אשם – איך זה קרה להם ? היכן הם שגו ? מגיעים למסקנות קיצוניות ורואים שחורות, הן בקשר לחינוך שהעניקו לילדים, והן באשר למצבה של בתם. יש הורים שמתחילים לעקוב אחר הבן או הבת, לחטט בחפציהם ובסמרטפונים. המעקב "מניב" תוצאות – הודעה "מוזרה" בוואטסאפ הופכת מיד להוכחה חותכת. פרורים לא מזוהים בתיק או בארנק הם שרידי "סמים קשים". הם נמנעים מרוב בושה מלשתף בני משפחה נוספים.

כשהם מתקשרים אלי, הם נשמעים מודאגים ומותשים, ומבקשים פגישה דחופה, אם אפשר עוד באותו יום, לא חשוב באיזו שעה. פעמים רבות מתברר שהמטרה של הדרכת ההורים היא להרגיעם משום שהלכו רחוק מדי. יש פעמים שהתמונה הראשונית שמתקבלת מההורים אכן מעוררת דאגה רבה ומחייבת מחשבה והערכות משפחתית. שתיית אלכוהול של בנים ובנות מהתלת בהורים. היא חוקית ונתפסת כנורמטיבית. ההורים וילדיהם מקלים ראש ומאחרים להבין ולהפנים שיש לבנם או בתם בעיית שתייה.

הדרכת הורים הוא תהליך שבו מתאפשר להורים להצטייד בכלים להגדיר מחדש את תפקידם, לחשוב יחד כיצד לסייע לבן או לבת להגיע לפגישת ייעוץ על מנת להעריך את המצב. אי אפשר לכפות על אדם לבצע שינוי רצוי בחייו בניגוד לרצונו, וקשה לבצע הערכת חומרת ההתמכרות ללא הבן או הבת. בהלת ההורים ותחושת הדחיפות המלווה אותה עלולים להרתיע את ילדיהם ולהרחיקם מפנייה לטיפול. חשוב מאוד לחשוב יחד ולתכנן את הדרך שבה יסייעו לבן או לבת לפנות לעזרה מקצועית.

 

Grierson 97 Rescate de asfixiado en un pozo.jpg
By Cecilia Grierson – Lámina 97 de GRIERSON, Cecilia: Primeros auxilios en los casos de accidentes é indisposiciones repentinas, Libreria y Casa Editora de Nicolás Marana, Buenos Aires, 1909, p.173.
This file was derived from:
Grierson Primeros Auxilios.djvu, Public Domain, Link

 

"אבא טוב הוא אבא שיכור"

קשה להישאר אדיש לכותרת רשימתו של ניסן שור (מוסף הארץ, 20 בספטמבר 2017) "אלכוהוריסט" ולכותרת המשנה "אין שום סיכוי שאצליח לשרוד יום אחד כהורה בלי לשתות כמה בירות וכמה צ'ייסרים. אבא טוב הוא אבא שיכור". שור מסיים את רשימתו במילים: "אני לא אלכוהוליסט".

אדם המתמודד עם מטלות היומיום ונתקף שוב ושוב ברגשות אין אונים, שמתרגמות לצורך לשתות בדחיפות, סובל קרוב לוודאי מהתמכרות. אצל רוב הסובלים מהתמכרות ניתן לזהות שהמניע לשתייה הוא הריפוי העצמי. המתמכרים ממשיכים לשתות חרף נזקי השתייה והשלכותיה השליליות. הם מגיעים להחלטה לנסות להפסיק לשתות כאשר מתברר להם שאיבדו שליטה – המשקה שבאמצעותו הם התנהלו, הפך להיות זה שמנהל את חייהם כרצונו הוא. אחרי ניסיונות כושלים להפסיק לשתות בכוחות עצמם הם פונים לטיפול, בהשאירם אחריהם אדמה חרוכה ומשפחה חבולה. הם מעידים שהאלכוהול הוא פולשני ובוגדני – השפעתו הולכת ומתרחבת. הכמות הנצרכת שפעם סייעה וסיפקה את ההשפעה הרצויה מכזיבה ויש להגדילה. האלכוהול הופך את פניו – מה שפעם הרגיע ואיזן מגביר חרדה, אי שקט וכעס, פוגע בבריאות, בתפקוד, בשיפוט, בקשרים הבינאישיים כולל אלה האינטימיים והיקרים ביותר. הכותב מצהיר ש"אבא טוב הוא אבא שיכור", הצהרה שאין לה על מה להתבסס אלא על אדי המשקה. ילדיהם של שתיינים מייחלים ליום שבו ההורה השתיין ייחדל לשתות, חלקם נושאים בנפשם צלקות, אחדים הופכים בעצמם לשתיינים.

Spirituosenauswahl im Budnikowsky, Sylt.JPG
By © JD (de.wikipedia.org)Own work, CC BY-SA 4.0, Link

 

"אנשים אומרים "שאכלתי רעה", זה נמשך שבוע".

מעת לעת אני מקבל טלפון מהוסס או מייל שכתב מישהו במצוקה אמיתית – מבוהל ונבוך. צעיר בשנות העשרים כתב לי לאחרונה. הוא עישן בחייו גראס פעמיים. בפעם השלישית גם שתה אלכוהול. אחר כך הרגיש רע מאוד. הקיא בלי סוף לא זז מהאסלה. למחרת בבקר ובימים שלאחר מכן, המשיך להרגיש רע. חברים שמשתמשים אמרו לו "אכלת רעה", אבל אצלו החלו להידלק נורות אדומות. המצב לא השתפר, זה נמשך שבוע. הוא כתב לי בין היתר: 

" אני מרגיש כאבי ראש עמומים ומוזרים וכבדות רצינית בחלק העליון של הראש , איני יודע אם יש קשר בין השניים אבל אני מרגיש גם השפעה על הראייה שלי , אני רואה די מטושטש למרחק גדול עכשיו ולא מפוקס כלל (הכל תחושות חדשות מאז המקרה). בנוסף , אני מרגיש חולשה מאוד גדולה בגוף ובמיוחד ברגליים."
הרגשה רעה בעקבות שימוש בסמים ובאלכוהול עלולה לעיתים להימשך מספר ימים. אולם יש מצבים המחייבים התערבות רפואית. מעורבים בכך שני גורמים – איכות הסם והאלכוהול. סמים מיוצרים באופן פיראטי ללא פיקוח וללא תו תקן. גם כאשר מישהו נותן לך "גראס רפואי" כביכול, אתה לא באמת יכול לדעת את מקורו ומה יש בפנים. אלכוהול מזוייף עלול להכיל כמויות חריגות של מתנול שעלול לגרום לעיוורון, לפגיעות נוספות וחלילה למוות. גורם שני היא רגישותו הפיסיולוגית או הפסיכולוגית של האדם.
הפנתי את הצעיר לרופא המשפחה. הוא נרתע מעט, חשש שזה יפגע בו כאשר יוודע שהשתמש בסמים. אבל סדרי העדיפות הם כאלה שבריאותו קודמת לכל. "האבחנה" של החברים שהוא "אכל רעה" ושזה יעבור אינה אחראית. יש לשלול אפשרויות נוספות כמו למשל שהאלכוהול ששתה היה מזוייף והכיל כמות מופרזת של מתנול.
Bär_im_Weinglas1
                                                                                                             By Franziska Ruloff